me

me
me

Search This Blog

Saturday, September 25, 2010

קצת על הקושי לכתוב


נהיה יותר קשה לכתוב.
ולא בגלל שחסרים לי מחשבות בראש שמלוות אותי בכל יום.
יכולתי לכתוב קצת על אבטלה, ועל התחושה המורבידית כמעט של לקום בבוקר בלי מטרה.
יכולתי לכתוב קצת על מערכות יחסים ועל איך שאני מרגיש שאני משחק בתוך מבוך בחיים של אנשים אחרים.
יכולתי לכתוב קצת על הערכה מחודשת למוסיקה. על איך שככל שאתה שוקע בתוך עולם חדש ופרסקטיבה אחרת התפישה משתנה, ואיתה אפילו הצלילים, המלודיות, המקצבים נשמעים אחרת.
אבל אני לא רוצה לכתוב על כל אחד מהדברים האלה.
עוד לא החלטתי למה.
אני יחשוב על זה עוד קצת.

בזוית של 24 מעלות בדיוק משמאלי הגיטרה שקניתי לפני חודשיים וחצי מונחת, בודדה ומיותמת. ערימת הבגדים שנערמת על הכורסא שקיבלתי ואני אצטרך להחזיר אולי יום אחד. ארון המתמלא לו לעיתו בפריטים שמנסים להגדיר את הזהות שלי מחדש. קצת מהאני שהגיע לארץ זרה לפני כמה חודשים, קצת מהאני שעדיין לא מרגיש בנוח לקנות בגדים והולך לחנות יד שניה וקונה ג'ינס שלא בדיוק מתאים אבל בחמש שקל למי איכפת, וקצת מהאני שקונה ג'ינסים של קלווין קליין, כי אני רוצה פעם אחת בחיים להיות אחד מאלה. עוד לא החלטתי עם מה הכי נוח לי.
נראה לי בשביל זה אני פה לא?
ואולי אני לא כותב על כל אלה, כי זה לא מה שמטריד אותי באמת כרגע.
אני אצטרך להחליט בקרוב על הצעד הבא. לבינתיים אני אתמהמה וכהרגלי אנסה לא לחשוב על יותר מדי, ואתן לרג'ינה היקרה, המתנגנת ברקע, להסיח את דעתי שוב.
קצת על משפחה, קצת על בדידות, קצת על תודעה פוליטית, והפעם קצת על שום דבר מעניין במיוחד.
אבל אולי זה יתפתח בהמשך למשהו. למדתי כבר שכשמגיע הרגע להחליט, אני מחליט. ואז אני לא אתמהמה

חבר ביקש שאני אתחיל להעלות גם תמונות.
נראה מה אני יצליח להביע בלי מילים...
זיגי

1 comment: