Salt Lake City, UT

יש תרגום גוגל לעברית למי שמעוניין. זה קצת נשמע כמו עברית של עולה חדשה בשילוב חצאי פיגור, אבל אם יותר נוח לכם ככה אתם מוזמנים

Mormonosity, (this word has been okayed by a Mormon Friend of mine)

Well, I arrived in Salt Lake City, a couple of days ago, as usual not knowing what to expect this time. My first couchsurfing host, April, didn’t come home until late, and when I offered to bring over some beer, she told me that she doesn’t drink beer, she’s Mormon. Gling gling gling, “WTF have I gotten myself into?” but I come over and her boyfriend (?) is there too. So of course I ask if I can ask some questions about Mormonism. Whenever I don’t know what the appropriate social codes are I try my best to bring out my British manners, and sound as awkward as possible. So Mike explains about the Church of Latter Day Saints, which is the real name for the Mormon Church. He explains that they believe that God hasn’t stopped revealing himself to people, and that there are prophets today that are in touch with god. Whenever I encounter people of religion I find myself fascinated, and ask as many questions as possible. Especially not being brought up Christian, I still struggle with understanding the basics – Holy Spirit, Jesus repents for our sins, what is our responsibility in life if He does the work for us, and when do we get resurrected? So many questions, and with Mormons they even do those things differently. So mike kept answering my questions, and I kept asking. The more I asked the more a saw a resemblance between Mormons and religious orthodox Jews. Years of persecution combined with a strong faith that everybody else is wrong and for the first time a denomination that actually had a practice. Except for going to church, Mormons have actual restrictions – you dress modest, you wear long underwear garments, no alcohol, smoking, sex or coffee, yes even coffee. Mike and I talked for a long whiles, he explained one more time that polygamy wasn’t part of the Church and eventually I went to sleep.

The next day I thought it would be appropriate to go see the Mormon Temple, the center of Salt Lake City. I walked in, kinda expecting another National Shrine of Infant Jesus. The first thing I saw was the family room. It explained how important family is in Mormon culture, and that Marriage is an eternal bond – quite a responsibility. But it was so cute, they had videos of kids explaining Jesus and resurrection, beautiful pictures of family and romantic comedy music in the background, well at least the romantic part of the music. Two girls approached me, introduced themselves as Sister Beecroft, and Sister something else, and asked me if I had any questions. “Well of course I have questions, the first one is What The Fuck???”, but I didn’t say that, I went into polite British awkward mode and started asking my questions. I explained that I was raised Jewish, and I truly don’t believe in God at all, but I still see myself as Jewish, probably more Jewish than most people are, but I don’t practice and NO GOD. But we hit it off, and they were extremely nice, they explained what a Mormon family looked like – many kids, marriage an eternal bond, family is the base for everything in life. I thought that was cute. We later on started talking more about theology, they explained in a way that I could understand how Jesus is kind of a buffer between God and us (her words), and our job is to do the best we can to not sin and be good, and Jesus goes the extra mile for us, because we can’t not sin, that’s just the way it is. OK, finally I started to understand a little more about this Jesus dude. Of course I asked what they were doing here, and why they were taking their time to explain all this to me, and they told me that it was their mission. “Mission? As in Missionary?” I asked, “well, yes. All guys do 2 years when they turn 19, and gals do a year and a half at 21”, they calmly and politely replied. “Wait a second, so people from all over the world come here to do missionary work? Or are they sent to all over the world and like knock on doors and try to convert people to Mormonism?” “My brother is in South Africa now, and my older brother was in Malaysia 2 years ago”, sister Beecroft explained to me. I couldn’t believe that there were still people going around the world trying to convince people to convert. Sounds like something from a different century, but the equivalency of Orthodox Jews came to mind once again – they do live in another century. So Sister Beecroft, and her friend Sister whatsherface walked around with me, explained once again how Joseph Smith had found the book of Mormon on metal plates buried in the ground in ancient Egyptian. God had helped him decipher and translate ancient Egyptian and only two other people had seen the plates, and then they magically disappeared. How convenient. Apparently, the book of Mormon had been written around 600 B.C in America, the chosen land, when a true prophet named Lehi, built a boat from Israel, and shipped to America, in 600 B.C. WTF????? I kept trying to understand the historical facts, but they responded with the feeling, the revelation of Christ and how it feels right. I kept inquiring only to see how trained and demagogeuish they might get, but surprisingly enough, they weren’t very trained.

After a good 45 minutes of my inquiries and question, our roles in the conversation changed. There was an awkward moment of silence, and Sister whatsherface looks at me and asks, “so why don’t you believe in God?”. I think it might have been their first encounter with a true non-believer that could justify himself and they wanted to know how it feels like to live without a god. I explained that I had no need for a God, and if having God might make my life easier because it removes some of my responsibility, I choose to take full responsibility for my life and not lean on a higher power. They looked at me as if I had just murdered Jesus with my own two hands in front of their eyes. They, were speechless for several moments, so I continued on my rant, trying my best to be respectful while trampling all over their belief system, but they asked, and I kept asking if I was insulting them and they said I wasn’t. So I kept going, I explained about working with kids and having real influence over people’s lives, I explained having control over your own life not through rules and restrictions but by choices and mistakes. They struggled to listen but it seemed to me like they were watching a horror movie and enjoying it, hands only half covering their eyes cause they wanted to see what would happen next. We kept on conversing, and we reached an understanding that if she wanted to call my work with kids, God’s work, that she was more than welcome too. I don’t agree with it, but if the purpose is the same, then it doesn’t matter what it’s called, it matters what kind of affect it has on people. Later, when I understood the Church of Latter Day Saints a little better, I would take back our agreement, because I don’t think we have the same purpose. Just before they left, Sister Beecroft once again seemed to find courage to ask me one final question before we part. “What do you think God thinks about you? Have you ever thought about that?” “Well, of course I haven’t because I don’t think about God that often, but gimme a second and I’ll answer.” I replied. I took a second or two, and replied “I truly don’t think that God gives a fuck (oops, I shouldn’t have said fuck, apologies apologies), but God according to your line of thought gave us free will, so I’m using it, and I’m doing a lot of good even according to His will, so I’m sure he doesn’t give a damn (once again, sorry sorry sorry) what I do, as long as it is good”. At that point, we split our ways, I thanked them so much and went to buy me a book of Mormon, to their request. When they left I think they were mortified and needed a couple of moments to recuperate. I kept walking around hoping to find them again for another round, but they were nowhere to be found.

After the Mormon temple, I met up with Jasmine, another couchsurfing host, that offered to go hiking with me. Of course I jumped on the offer to meet more local people, hoping deep inside that maybe she wasn’t Mormon so I get to see another perspective. Jasmine was even better than that, she was ex-Mormon. It was perspective time! So I started with all the same questions all over again, but this time I heard a non-believer explain it to me. “so why did you decide to unmormonize yourself” I asked in my typical awkward religious questioning mode. “Well, I didn’t agree with how they treated women, and homosexuals, and it scared me that I could never divorce because it’s eternal and….”, “wait a second, how do they treat women and homosexuals, because Sister Beecroft (I giggled saying Sister Beecroft out loud for some reason) explained that all men are equal, Jesus will repent for anyone’s sins, and damn, I forgot to ask them about homosexuality, stupid me”. Jasmine explained about the rigidity of the Mormon Church, when she decided to leave she discovered the hidden realm of drinking and sex that had been hidden from her for so long. “Sex can be pretty spiritual” she explains, “but I’m still not sure where I stand on the God issue, I’ll figure it out eventually”. We ended up spending a couple of days together, and we went hiking, and to the park. She showed me around Salt Lake city, and I’m glad I also got to see a secular point of view of the city, that at times seemed like a Christian Bnei Brak to me.

Mormonosity, (מילה זו כבר אושרה על ידי המורמונים לחבר שלי)
ובכן, הגעתי סולט לייק סיטי, כמה ימים לפני, כרגיל בלי לדעת למה לצפות הפעם. המארח couchsurfing הראשון שלי, אפריל, לא הגיע הביתה עד שעה מאוחרת, וכאשר הצעתי להביא על קצת בירה, היא אמרה לי שהיא לא שותה בירה, היא המורמונית. איזה פיתול איזה פיתול איזה פיתול, "WTF יש אני מקבלת את עצמי?" אבל אני לבוא החבר שלה (?) הוא גם שם. אז כמובן אני שואל אם אני יכול לשאול כמה שאלות על מורמוניסם. בכל פעם שאני לא יודע מה את הקודים החברתיים המתאימים אני עושה כמיטב יכולתי להביא את הנימוסים הבריטי שלי, נשמע מוזר ככל הניתן. אז מייק מסביר על כנסיית הקדושים אחרית הימים, המהווה את שמו האמיתי של הכנסייה המורמונית. הוא מסביר כי הם מאמינים שאלוהים לא הפסיקה חושף עצמו בפני אנשים, כי יש נביאים היום כי הם בקשר עם אלוהים. בכל פעם שאני נתקל אנשי הדת אני מוצא את עצמי מוקסם, ולשאול שאלות רבות ככל האפשר. במיוחד לא מתחנכת נוצרי, אני עדיין במאבק עם להבנת היסודות - רוח הקודש, ישו בתשובה על חטאינו, מה האחריות שלנו בחיים, אם הוא עושה את העבודה עבורנו, כאשר אנו קמים לתחייה? כל כך הרבה שאלות, ועם המורמונים הם אפילו לעשות את הדברים האלה באופן שונה. אז מייק המשיך לענות על שאלות שלי, המשכתי לשאול. ככל ביקשתי יותר ראה דמיון בין המורמונים ודתיים יהודים חרדים. שנים של רדיפות, בשילוב עם אמונה חזקה כי כולם לא בסדר בפעם הראשונה המלים כי למעשה היה בפועל.מלבד ללכת לכנסייה, המורמונים יש הגבלות בפועל - אתה בלבוש צנוע, אתה ללבוש בגדים תחתונים ארוכים, ללא אלכוהול, עישון, מין או קפה, כן אפילו קפה. מייק ואני דיברנו במשך זמן רב עיתות העבודה, הסביר פעם נוספת כי הפוליגמיה לא היה חלק של הכנסייה, ובסופו של דבר הלכתי לישון.
למחרת חשבתי שזה יהיה מתאים ללכת לראות את המקדש המורמוני, מרכז סולט לייק סיטי. הלכתי, קצת אחר מצפה בהיכל הלאומי של ישו התינוק. הדבר הראשון שראיתי היה חדר משפחה. הוא הסביר כיצד המשפחה חשוב בתרבות המורמונית, נישואין כי הוא קשר נצחי - די אחריות. אבל זה היה כל כך חמוד, היה להם קטעי וידאו של הילדים להסביר ישו ותחייתו, תמונות יפות של משפחת ומוסיקה קומדיה רומנטית ברקע, טוב לפחות את החלק הרומנטי של המוסיקה. שתי בנות ניגשו אלי, הציגו את עצמם בתור אחות ביקרופט, והאחות משהו אחר, ושאל אותי אם יש לי שאלות. "ובכן, כמובן, יש לי שאלות, הראשונה היא מה לעזאזל ???", אבל אני לא אומר את זה, נכנסתי למצב מביך מנומס הבריטי התחיל לשאול שאלות שלי. הסברתי שאני הועלתה היהודי, אני באמת לא מאמין באלוהים בכלל, אבל אני עדיין רואה את עצמי כיהודי, כנראה יהודי יותר מרוב האנשים, אבל אני לא להתאמן בלי אלוהים. אבל אנחנו הסתדרנו, והם היו נחמדים מאוד, הם הסבירו מה משפחה מורמונית נראה - הרבה ילדים, נישואין קשר נצחי, המשפחה היא הבסיס לכל דבר בחיים. חשבתי שזה חמוד. אנו מאוחר יותר התחילו לדבר יותר על תיאולוגיה, הם הסבירו בדרך יכולתי להבין איך ישו הוא מעין חיץ בין אלוהים אותנו (מילים שלה), ואת התפקיד שלנו הוא לעשות את הטוב ביותר שאנחנו יכולים שלא חטא להיות טוב ואת ישוע הולך צעד נוסף עבורנו, כי אנחנו לא יכולים לא חטא, זה פשוט ככה זה. אוקיי, סוף סוף התחלתי להבין קצת יותר על זה אחי ישו. כמובן שאלתי מה הם עושים כאן, ולמה הם לוקחים את הזמן שלהם כדי להסביר לי את כל זה, והם אמרו לי שזה במשימתם. "המשימה? כמו המיסיונרית? "שאלתי," כן, כן. כל החבר 'ה לעשות 2 שנים כאשר הם פונים 19, ו gals לעשות שנה וחצי בגיל 21 ", הם בשקט ובנימוס השיב. "חכה שנייה, כך אנשים מכל רחבי העולם באים לכאן לעשות עבודה מיסיונרית? או שמא הם נשלחו בכל רחבי העולם וכמו לדפוק על דלתות מנסה להמיר אנשים לדת המורמונית? "" אחי בדרום אפריקה עכשיו, אחי הגדול היה במלזיה לפני 2 שנים ", הסביר אחות ביקרופט לי. לא יכולתי להאמין שיש עדיין אנשים הולכים ברחבי העולם מנסים לשכנע אנשים להמיר את דתם. זה נשמע כמו משהו מן המאה שונה, אבל אקיואלאנכי של יהודים אורתודוקסים עלה במוחי שוב - הם עושים חיים במאה אחרת. אז אחות ביקרופט, והאחות חברתה whatsherface הסתובבו איתי, הסביר שוב איך ג'וזף סמית מצא את ספר המורמונים על לוחיות מתכת קבור באדמה בתוך מצרים העתיקה. אלוהים עזר לו לפענח ולתרגם מצרים העתיקה רק שני אנשים אחרים ראו את הצלחות, ואז הם נעלמו באורח פלא. כמה נוח. ככל הנראה, הספר של מורמון נכתבה בסביבות 600 לפני הספירה, באמריקה, ארץ הנבחרת, כאשר נביא אמת בשם לח"י, בנה סירה מישראל, ונשלחו לאמריקה, בשנת 600 לפני הספירה WTF ????? המשכתי לנסות להבין את העובדות ההיסטוריות, אבל הם הגיבו עם התחושה, את ההתגלות של ישו, ואיך זה מרגיש נכון. המשכתי לחקור רק כדי לראות איך מאומן demagogeuish שהם עשויים לקבל, אבל למרבה הפלא, הם לא היו מאומנים מאוד.
לאחר 45 דקות של בירורים טוב שלי השאלה, התפקידים שלנו בשיחה השתנה. היה רגע מביך של שתיקה, ואת whatsherface אחות מסתכלת עלי ושואלת, "אז למה אתה לא מאמין באלוהים?". אני חושב שזה היה המפגש הראשון שלהם עם מאמין הלא נכון יכול להצדיק את עצמו, והם רצו לדעת איך זה מרגיש לחיות ללא אלוהים. הסברתי שאין לי צורך אלוהים, ואם כך אלוהים יכול לעשות את החיים קלים יותר, כי הוא מסיר חלק מהאחריות שלי, אני בוחר לקחת אחריות מלאה על חיי ולא להישען על כוח עליון.הם הסתכלו עלי כאילו אני רצחו רק ישו עם שתי ידיים שלי מול העיניים שלהם. הם היו המום במשך כמה רגעים, אז המשכתי בטרוף, מנסה כמיטב יכולתי כדי להיות תוך רמיסת כבוד בכל מערכת האמונות שלהם, אבל הם שאלו, ואני כל הזמן שאל אם אני מעליב אותם והם אמרו שאני לא. אז המשכתי ללכת, הסברתי על עבודה עם ילדים ויש להם השפעה אמיתית על חייהם של אנשים, הסברתי שיש שליטה על החיים שלך ולא באמצעות חוקים והגבלות, אלא על ידי בחירות טעויות. הם נאבקו כדי להקשיב אבל זה נראה לי כאילו הם צופים בסרט אימה נהנה מזה, הידיים רק חצי כיסוי העיניים שלהם כי הם רצו לראות מה יקרה. המשכנו בשיחה, וגם הגענו להבנה כי אם היא רוצה לקרוא את העבודה שלי עם הילדים, עבודת האל, שהיא יותר ממוזמנים מדי. אני לא מסכים עם זה, אבל אם המטרה היא זהה, אז זה לא משנה איך קוראים לו, זה משנה איזה סוג של משפיעים זה על אנשים. מאוחר יותר, כאשר הבנתי את כנסיית קדושי אחרית הימים קצת יותר טוב, הייתי לוקח חזרה את ההסכם שלנו, כי אני לא חושב שיש לנו את אותה מטרה. רגע לפני שהם עזבו, אחות ביקרופט נראתה שוב למצוא אומץ לשאול אותי שאלה אחת אחרונה לפני שאנחנו חלק. "מה אתה חושב שאלוהים חושב עליך? חשבת פעם על זה? "" ובכן, כמובן שאין לי כי אני לא חושב על אלוהים, כי לעתים קרובות, אבל תנו לי שנייה ואני אענה. "השבתי.לקחתי שנייה או שתיים, והוא השיב "אני באמת לא חושב שאלוהים שם זין (אופס, אני לא צריך לומר, לעזאזל מתנצל התנצלויות), אבל אלוהים על פי קו המחשבה שלך נתן לנו רצון חופשי, כך אני משתמש בו, אני עושה הרבה טוב אף על פי רצונו, ולכן אני בטוח שהוא לא שם זין (שוב, סליחה סליחה סליחה) מה שאני עושה, כל עוד הוא טוב ". בשלב זה, אנו לפצל את דרכינו, הודיתי להם כל כך הרבה והלך לקנות לי ספר של המורמונים, על פי בקשתם. כשיצאו אני חושב שהם היו מושפל ונזקק כמה רגעים להתאושש. המשכתי להסתובב בתקווה למצוא אותם שוב לעוד סיבוב, אבל הם היו בנמצא.
אחרי המקדש המורמוני, נפגשתי עם יסמין, עוד לארח couchsurfing, כי הציע ללכת לטייל איתי. כמובן קפצתי על ההצעה לפגוש אנשים מקומיים יותר, בתקווה כי אולי עמוק בפנים היא לא היתה המורמונית כך יוצא לי לראות נקודת מבט אחרת. יסמין היה אפילו יותר טוב מזה, היא היתה לשעבר המורמונית.הגיע הזמן פרספקטיבה! אז התחלתי עם כל אותן שאלות שוב, אבל הפעם שמעתי שאינו מאמין להסביר לי. "אז למה אתה מחליט unmormonize עצמך" שאלתי במצב אופייני לחקירה דתי מביך שלי. "ובכן, אני לא מסכים עם הדרך שבה הם התייחסו נשים, הומוסקסואלים, וזה הפחיד אותי, כי אני לא יכול להתגרש כי זה נצח ....", "חכי שנייה, איך הם מתייחסים נשים והומוסקסואלים, כי האחות ביקרופט (אני האחות צחקקה ואמרה ביקרופט בקול רם מסיבה כלשהי) הסביר כי כל בני האדם שווים, ישוע יהיה להתחרט על החטאים של מישהו, ולעזאזל, שכחתי לשאול אותם על הומוסקסואליות, טיפש אותי ". יסמין הסביר על הנוקשות של הכנסייה המורמונית, כאשר החליטה לעזוב גילתה את עולם נסתר של שתייה וסקס שהוסתר ממנה במשך זמן כה רב. "סקס יכול להיות רוחני יפה", היא מסבירה, "אבל אני עדיין לא בטוח איפה אני עומד בעניין אלוהים, אני אגלה את זה בסופו של דבר". אנחנו בסופו של דבר לבלות כמה ימים ביחד, הלכנו הליכה, ואת לפארק. היא הראתה לי סביב סולט לייק סיטי, ואני שמח גם אני חייב לראות את נקודת ההשקפה החילונית של העיר, שלפעמים נראה כמו בני ברק נוצרי לי.